יחסי ישראל–פורטוגל
| יחסי ישראל–פורטוגל | |
|---|---|
|
|
| |
| ישראל | פורטוגל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 22,072 | 92,090 |
| אוכלוסייה | |
| 10,009,800 | 10,420,755 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 509,901 | 287,080 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 50,940 | 27,549 |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | רפובליקה |
.jpg)
יחסי ישראל–פורטוגל הם היחסים הדיפלומטיים שבין מדינת ישראל והרפובליקה הפורטוגלית. היחסים כוננו בשנת 1977. לישראל יש שגרירות בליסבון ולפורטוגל יש שגרירות בתל אביב-יפו. כמו כן, פורטוגל מחזיקה בקונסוליה בחיפה.[1]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]משנת 1958 ועד לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים יוצגה ישראל בליסבון על ידי קונסוליה כללית עד לפתיחת השגרירות.[2]
במהלך מלחמת יום הכיפורים, אישרה ממשלת פורטוגל לארצות הברית להשתמש בנמל תעופה באיים האזוריים לצורך העברת סיוע צבאי לישראל במסגרת מבצע ניקל גראס.
לאחר מהפכת הציפורנים ב-1974 החלו יחסי החוץ של פורטוגל להתפתח, ובתחילת 1977 החליטה ממשלתו של מריו סוארש לקשור קשרים דיפלומטיים עם ישראל בראשותו של יצחק רבין. היחסים בין שתי המדינות הושפעו רבות מההיסטוריה של יהודי פורטוגל ואנוסי פורטוגל.
בשנת 1995, בעקבות הסכמי אוסלו, פורטוגל החלה לראות את ישראל בצורה חיובית יותר, והיחסים בין המדינות התחממו, אך עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, היחסים התקררו מחדש.
ב-20 בדצמבר 2005 נחתם מזכר הבנות בדבר חילופי מידע ומעקב אחרי פעילות ניירות ערך בין שתי המדינות.
ב-26 בספטמבר 2006 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל ופורטוגל. האמנה אושררה בישראל ב-22 בפברואר 2007 ובפורטוגל ב-15 בינואר 2008.
בשנים 2005–2011, בתקופת ז'וזה סוקרטש, היחסים שוב התחממו והביקורת כלפי ישראל פחתה מאוד. סוקרטש גינה בחריפות את האיום האיראני על ישראל, ואף בנאום האנטישמי של נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד בועידת האו"ם נגד הגזענות (2009), המשלחת הפורטוגלית החרימה אותו.
גם בשנים 2011–2015, בתקופת פדרו פאסוש קואליו, היחסים המשיכו להתחמם. קואליו תמך בשלום בין ישראל לפלסטינים, אך עם זאת הביע תמיכה בעמדת ישראל.
אחרי תקופה זו שבה הביקורת החריפה של פורטוגל נגד ישראל (בין היתר גם בגלל התחזקות יחסי איראן–פורטוגל והסרת הסנקציות של האיחוד האירופי על איראן). באירוויזיון 2018 בליסבון אף סלבדור סובראל שניצח באירוויזיון הקודם, ביקר את ישראל ונטע ברזילי ביקורות אנטישמיות ואף אמר שלא יסכים לתת לה את גביע המנצחת[3] (ישראל שהובילה בהימורים זכתה באירוויזיון בסופו של דבר).
בדרך כלל, ברוב הצבעות האו"ם בעניינים של מדינת ישראל פורטוגל נמנעת, או מצדדת במדינות ערב.
במאי 2023 הוביל שגריר ישראל בפורטוגל המכהן דור שפירא יחד עם צוות השגרירות ואגודת הידידות הפלמנטרית ישראל–פורטוגל הצבעה בפרלמנט לתמוך בישראל ברוב קולות, לכבוד יום העצמאות ה-75 של מדינת ישראל, בפעם הראשונה בהיסטוריה של היחסים בין המדינות.[4] הפרלמנט הפורטוגלי קיבל את ההצעה ברוב קולות של 215 חברי פרלמנט מתוך 230 שנכחו בהצבעה. ההצעה התייחסה גם להרחבת השלום במזרח התיכון וקריאה לפתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני, ותמכה בחיזוק היחסים בין ישראל ופורטוגל ובקידום שיתופי פעולה בין המדינות בכלכלה, בתרבות ובחברה.[5]
ביקורים רשמיים מטעם שתי המדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-23 בינואר 2011 ערך שר החוץ אביגדור ליברמן ביקור רשמי בבריטניה ובפורטוגל. ליברמן הגיע לפורטוגל ב-25 בינואר באותה שנה, ומהלך הפגישה בליסבון נפגש ליברמן עם שר החוץ של פורטוגל, לואיש אמאדו, עם נשיא הפרלמנט, ג'יימה גמא ועם ראשי הקהילות היהודיות בפורטוגל.[6]
ב-9 בספטמבר 2007 ביקר בירושלים שר החוץ הפורטוגלי לואיש אמאדו. במהלך הביקור נפגש אמאדו עם שרת החוץ ציפי לבני, נשיא המדינה שמעון פרס, ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, שר הביטחון אהוד ברק, חבר הכנסת יוסי ביילין ועם שליח הקוורטט למזרח התיכון טוני בלייר ששהה באותה העת בירושלים.[7] בדצמבר 2019 נפגש ראש ממשלת ישראל עם ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה ועם שר החוץ של פורטוגל אוגוסטו סאנטוס סילבה בליסבון.[8]
זכאות לאזרחות פורטוגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2013 הודיעה ממשלת פורטוגל כי בכוונתה לאפשר קבלת אזרחות לצאצאי היהודים שגורשו בתקופת ממלכת פורטוגל. לאחר טיפול בנושא שארך קרוב לשנתיים, בפברואר 2015 נחקק בפורטוגל החוק המעניק הקלות בקבלת אזרחות לצאצאי יהודי פורטוגל שגורשו או עזבו את פורטוגל מסוף המאה ה-15 ואילך.
במסגרת החוק, גם צאצאי מגורשי ספרד עשויים להיות זכאים לאזרחות פורטוגלית,[9] אם יוכלו להוכיח את שורשיהם הספרדיים באמצעות מאגר שמות משפחה המוכר כשמות יהודיים על ידי ממשלות ספרד ופורטוגל. הוכחה נוספת והכרחית לזיקה ליהדות ספרד ופורטוגל היא תעודות עלייה ממדינות שאליהן גורשו היהודים, כגון אלג'יריה, מרוקו, תוניסיה, מצרים, סוריה, לוב, יוון, טורקיה, בולגריה, בוסניה, רומניה, סרביה ועוד.
לאחר חקיקת החוק הוגשו לממשלת פורטוגל עשרות אלפי בקשות לאזרחות מצד ישראלים אשר ראו באזרחות הפורטוגלית, כרטיס הכניסה לאיחוד האירופי. אולם, בעקבות החקירה שנפתחה לרב הקהילה היהודית בעיר פורטו, דניאל ליטבק, בחשד שסייע לאוליגרך, רומן אברמוביץ', לקבל באופן לא-חוקי אזרחות פורטוגלית,[10] הוחמרו התקנות לקבלת אזרחות. המעצר הגביר את טענות כי התאזרחות של ישראלים והיהודים הפכה לתעשייה שאף היו בה צדדים לא חוקיים.[11][12][13]
עם זאת, ב-1 בספטמבר 2022 נכנס לתוקפו תיקון לחוק אשר החמיר באופן משמעותי את תנאי הסף, ומצריך כעת הוכחת "זיקה משמעותית" לפורטוגל בימינו אנו. התיקון מפרט שתי דרכי הוכחה לזיקה זו - על ידי הוכחת קבלת נכס מקרקעין בירושה, או באמצעות שהות תכופה בפורטוגל.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מידע על קונסוליית פורטוגל בחיפה, באתר consulates
- ^ שגריר ישראל בליסבון הגיש כתב האמנתו, דבר, 19 ביוני 1977
- ^ זוכה העבר רוצה פרובוקציה באירוויזיון בישראל, באתר "סרוגים", 29 באפריל 2019
- ^ איתמר אייכנר, "החלטה היסטורית": הבעת תמיכה ראשונה של הפרלמנט בפורטוגל בישראל, באתר ynet, 19 במאי 2023
- ^ ToI Staff, In first, Portuguese parliament passes resolution supporting Israel, www.timesofisrael.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ שר החוץ, אביגדור ליברמן ייצא לביקור בבריטניה ובפורטוגל, באתר משרד החוץ
- ^ ביקור שר החוץ של פורטוגל בישראל, באתר משרד החוץ
- ^ ראש הממשלה נתניהו נפגש עם ראש ממשלת פורטוגל אנטוניו קושטה ועם שר החוץ של פורטוגל אוגוסטו סאנטוס סילבה, באתר GOV.IL
- ^ פורטוגל פספורט, אזרחות פורטוגלית למגורשי ספרד, 10.6.2021
- ^ יואב איתיאל, בית המשפט בפורטוגל: אין תשתית להאשמות נגד הרב שהואשם בסיוע להתאזרחות רומן אברמוביץ', באתר וואלה, 30 בספטמבר 2022
- ^ איתמר אייכנר, בעקבות פרשת רומן אברמוביץ': פורטוגל הקשיחה את החוק למתן אזרחות ליהודים, באתר ynet, 16 במרץ 2022
- ^ אסף אוני, רב קהילה בפורטוגל נעצר בחשד שסייע לאברמוביץ' לקבל דרכון, באתר גלובס, 12 במרץ 2022
- ^
רועי סמיוני, רומן אברמוביץ' הפך לפורטוגלי בתוך חצי שנה. איך? גם הרשויות מנסות לגלות, באתר הארץ, 14 במרץ 2022
